Build An Alternative
For Israeli Women

​

​

בתי הדין הדתיים מהוות מערכות משפט שמדירות נשים בהגדרה. נשים אינן מורשות להיות דיינות ובמקרים רבים פסולות עדות. משמעות הנסיון להרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים היא כינון מערכת משפט מפלה לנשים המהווה סכנה ממשית למעמדן של נשים בישראל. זה לא דמוקרטי ואנחנו נתנגד בכל האמצעים.

​

הרחבת ההפרדה המגדרית למוסדות אקדמיים ולתארים מתקדמים לא רק שמצמצמת את חופש הפעולה של נשים, אלא גם מייצרת אפליה מובנית הפוגעת בתעסוקתן של מרצות, בסיכוייהן להתקדם, ובשוויון ההזדמנויות לסטודנטיות ולסטודנטים כאחד.​ הצטרפי אלינו למאבק בהפרדה מגדרית באקדמיה.

​

​

הגיעו אלינו עשרות פניות מחיילות ואמהות של חיילות שקיבלו צוי גיוס לתפקידי שמירה על מחבלי נוחבה, למרות שאין בידיהן את ההכשרה המתאימה והצבתן בתפקיד זה מהווה מסכנת אותן. פנינו לצהל ולועדת חוץ וביטחון בדרישה לוודא שיתבצע תהליך מסודר של בחינת התאמה לתפקיד , והקמת מעטפת של מוגנות לנשים שצה״ל.
בדיון חירות שיזמנו בכנסת בנושא, השגנו התחייבות כי לא יגוייסו נשים לתפקיד ללא הכשרה ומתאימה וכי התפקיד יהיה בהתנדבות.

תכנית "סל שעות גמיש" אינה הוצאה – היא השקעה ארוכת טווח. בהיותה מותנית בהשתלבות בעבודה או בלימודים, היא מהווה מנוע תעסוקתי משמעותי. במבט מאקרו־כלכלי, מדובר במהלך שמחזיר את ההשקעה – באמצעות חיזוק כוח העבודה, קידום נשים והגדלת פריון המשק. אולם התנאים החדשים בתכנית "סל שעות גמיש" בפועל למעשה מצמצמים את המעגל ומדירים אוכלוסיות מהותיות, בעיקרן נשים, שזקוקות לסיוע כדי להשתלב בשוק התעסוקה ולתרום למשק הישראלי.
נייר עמדה בנושא נשלח לועדה לקידום מעמד האישה בכנסת.

​

​

שלטי פרסום בהם מופיעות נשים נמחקים ומושחתים פעם אחר פעם בכל רחבי המדינה, ואת רשויות החוק לא נראה שזה מעניין
​
זו לא סתם פגיעה ברכוש. זו מחיקה שיטתית של נשים מהמרחב הציבורי, זו אלימות ופגיעה בהזדמנויות תעסוקה של נשים שמודרות מקמפיינים כדי למנוע נזק לרכוש המפרסמים.

יש מה לעשות. הצטרפי לקבוצת פעולה ו/או עיזרי לנו לדווח ולדרוש מהרשויות שיעשו את העבודה שלהם.

בעקבות גל הולך וגובר של מקרי רצח של נשים על יד גברים בישראל יצאנו בקריאה בהולה למפכ״ל ולשר לביטחון לאומי ודרישה להגנה . האלימות הקטלנית הזו אינה תופעה שולית, אלא כשל מערכתי מתמשך שחובה לעצור אותו באמצעים כלים מדינתיים.

​

יצאנו בקריה לחברי מועצת חריש, בעקבות עדויות חמורות על הטרדות מיניות והתנהלות בלתי ראויה מצד ראש העיר מר יצחק קשת, ודרשנו גינוי של המעשים המיוחסים לראש העיר מר יצחק קשת וצמצום שיתוף הפעולה עמו.
פעילות של בונות אלטרנטיבה עמדו במשך ימים מחוץ לבניין המועצה בדרישה זו.

​

הייתה ציפייה כי התוכנית הכלכלית 2025 תשדר מסר של יעילות. בפועל, עיון בתוכנית מצביע כי סעיפים רבים בה ישיתו פגיעה כלכלית דווקא במעמד הביניים והשכבות החלשות, במקצועות ושירותים בהם רוב המועסקות או הזכאיות להטבות הינן נשים.
לעיון והערות הציבור ניתן זמן קצר מאד, לכן צוות כלכלניות של בונות אלטרנטיבה ניתח את המסמך ויחד עם הקהילה הוגשו 4500 התנגדויות למניעת העמקת הפערייים המגדריים.
בשיתוף פעולה בין מחלקת מדיניות, בונות כלכלה ורשת הקהילות של בונות אלטרנטיבה - הצלחנו להביא למחיקה של חלק מהסעיפים המזיקים לנשים.

​

​

תרומתן של מגויסות המילואים אינה מקבלת הכרה מגופי המדינה, שכן אין מענה מותאם לשחרור ממילואים ממושכים בעתות לחימה- מצב אשר מציב אתגרים ייחודיים לנשים לוחמות, בייחוד לאימהות.

למרבה הצער, למרות שכיום ברור כי אלימות במשפחה אינה כוללת רק אלימות פיזית, עיקר השיח
והטיפול בתופעת אלימות במשפחה מכוון לאלימות פיזית בלבד, לרבות אלימות מינית, כשיש מעט מאוד
הכרה ומענים לנפגעי אלימות שאינה פיזית.
קואליציית ארגוני הנשים פנתה לוועדת השרים לחקיקה לתמיכה בתיקון לחוק אלימות במשפחה להרחבת המושגים וההתנהגויות שאלימות במשפחה כוללת, כדי לאפשר לנפגעות ולנפגעים לזהות את הפגיעה ולקרוא לה בשם, ובכך תוביל להכרה חברתית בתופעה, על גווניה, שהכרחית כדי ליצור שינוי.

הדרג המדיני נושא באחריות להבטיח כי לצד הגיוס הנדרש של החרדים, זכויותיהן של נשים המשרתות בצה״ל
מוגנות מפני ההפרדה שעלולה במהרה להפוך להדרה, והדרך להשתלבות בחטיבות ויחידות צה"ל פתוחה עבורן. יצאנו בדרישה מהדרג המדיני לוודא כי לא יפגע שירות הנשים בצה״ל בעקבות מתווה חוק הגיוס המתגבש.