חיילות גיבורות

במסגרת עבודת השורשים שהבת שלי נדרשת לעשות בכיתה ז' ובחיבור למלחמה, שלחו מביה"ס מצגת על חיילים שנפלו במלחמה. תלמידי ותלמידות הכיתה התבקשו לבחור חייל ולכתוב עליו. באופן לא מפתיע המצגת כללה 30 חיילים וחיילת אחת בלבד. פניתי מספר פעמים לביה"ס וביקשתי להשוות את ייצוג הנשים, ונעניתי בשלילה. המשכתי ופניתי לכלל גורמי החינוך בעיר - מנהלת האגף העל יסודי, ראש מח' החינוך, יועצת ראש העיר למגדר, לאחת מחברות המועצה ולראש העיר וגם הם לא הבינו את הבעייתיות של חוסר ייצוג גיבורות. ואם לא די בכך, סגנית מנהלת האגף העל יסודי התחילה לחשב מהו אחוז הלוחמות וכמה ייצוג מגיע לנשים במצגת על בסיס אחוז הנשים המשרתות במקצועות קרביים. לאחר מספר שיחות הבנתי שהמצב לא צפוי להשתנות. לכן יזמתי והכנתי בעצמי מצגת חדשה שכללה בתחילה כ 20 חיילות. ביקשתי שישלחו את המצגת ביחד עם המצגת המקורית. בהמשך הכנתי מצגת חדשה שכללה 50/50 חיילות וחיילים. בגלל חוסר שת"פ מצד ביה"ס והעירייה המצגת נשלחה בכלל כיתות השכבה וועד השכבה בעזרת ההורים והזמנו את ההורים לתווך ולהפיץ את המצגת לתלמידות ולתלמידים.
לצערי הרב מצב זה אינו ייחודי לביה"ס של ביתי. בקבוצות הפייסבוק השונות של מורות ונשות חינוך אני יכולה להגיד שבאופן גורף כל המצגות, הציטוטים ומערכי השיעור שהועלו לקראת ימי הזיכרון – התייחסו באופן כמעט בלעדי לגבורת חיילים גברים, והיתה התעלמות מוחלטת מגבורת נשים: חיילות, שוטרות ואזרחיות.