תמיד כשהתקופה הזו בשנה מגיעה אני נזכרת בסיפור העממי על הילד שכּונה ״הבור הכפרי״ ובמקום להתפלל עם כולם שרק בבית הכנסת באמצע תפילת יום...

הוא עמד על הבמה וסיפר כיצד התקשרו מהמועצה של מיתר, הישוב בו הוא גר(וגם אני), והציעו לו להקריא יזכור בטקס יום הזיכרון היישובי . נעמה חייה!...