לכבוד
תמיר שלום
ראש המועצה המקומית
יסוד המעלה
הנדון: חששות שעולים מדו"ח מבקר המדינה לגבי פערים מגדריים ברשויות המקומיות
בתאריך ה-17.7 התפרסם דו"ח מבקר המדינה, בו פרק שלם מוקדש לקידום השוויון המגדרי בשלטון המקומי.
התוצאות מדאיגות, בלשון המעטה והדו"ח מציג תמונה עגומה של פגיעה בזכויות נשים בתחומים שונים. מלבד הייצוג הנשי הנמוך המלווה אותנו מאז הבחירות (נשים מהוות רק 20% מסך נבחרי הציבור וכ-5% בלבד עומדות בראש רשות מקומית- 14 מתוך 257), ממצאי הביקורת בנושא הצביעו על פערים מגדריים עמוקים המשקפים תמונה של אפליית נשים גם במבנה הארגוני של הרשות.
ראשית בדו"ח מצויין כי בוצע ניתוח מגדרי של השכר, ונמצא כי שיעור השכר הממוצע של העובדות ביחס לעובדים עומד של 69%. במילים אחרות, ובהתייחסות למשכורתה של האישה, נמצא כי משכורת ממוצעת של גבר עומדת על 145% ממשכורתה של אישה. קרי פער של 45%. הדוח מציג כי על אף החובה הקבועה בחוק שכר שווה לערוך מדי שנה בשנה דוח פנימי על פערי השכר המגדריים, וכי כ-48% (92 מתוך 194) מבין הרשויות המקומיות השיבו שלא ערכו דוחות פנימיים לאף אחת מהשנים 2021 ו-2022. מעבר לכך, גם הרשויות שערכו דוח פנימי, הגישו אותו בצורה שגויה. למשל, שכרן של עובדות קבלן הושמט מהדוחות למרות שהכללתן עשויה להרחיב עוד יותר את הנתונים הקיימים, ובכך להציג פערי שכר גדולים יותר בין המינים. כמו כן, למרות שנשים מהוות רוב העבודות ברשויות מקרב כלל העובדים והעובדות בשלטון המקומי (כ-73%), שיעורן של נשים בקרב בעלי התפקידים הבכירים ברשויות המקומיות עומד על תת ייצוג מחפיר של כ-26%.
שנית, הביקורת שמה דגש על תפקיד היועצות לקידום מעמד האישה ברשויות המקומיות. לפי החוק, תפקידיה של היועצת למעמד האישה הם לפעול בתחומי הרשות המקומית לצורך קידום מעמד האישה והשוויון בין המינים, ביעור האפליה נגד נשים ומניעת אלימות נגד נשים. דווקא ברשויות המקומיות, בהן יש ייצוג נמוך של נשים בדרג הנבחר, תפקידה של היועצת בייצוג האינטרסים של נשים הוא קריטי לצמצום הפערים המגדריים. למרות זאת, הביקורת העלתה כי נכון לספטמבר 2023, 24 מתוך 257 רשויות מקומיות (כ-9% מהן) לא מינו יועצת, וב-12 מהרשויות לא כיהנה יועצת לפחות שנתיים ברציפות. ברשויות בהן כן מונתה יועצת, היקף המשרה של כ-80% מהיועצות שנבדקו (148 מתוך 184) לא הוגדר כלל. עוד עלה כי הרוב המוחלט של היועצות שהשיבו (169 מתוך 184), ממלאות תפקיד נוסף ברשות המקומית, לכן אין להן מספיק פניות למילוי תפקידן. לבסוף, ניכר שמנעד התגמול הכספי של היועצות והתקציבים הנתונים לרשותה, שונים מהותית בין רשות לרשות ונוצרים פערים בין הרשויות בטיפול בשוויון מגדרי. לכן, עולה חשש בנוגע ליכולתה של היועצת להקדיש זמן הולם למשימותיה ולממש את מלוא ההזדמנויות הגלומות בתפקיד.
הדוח יסודי ומקיף, אך הוא עסק באופן מעמיק במספר רשויות בלבד[1]. לצערנו, הרשות שלנו לא נכללה בביקורת המעמיקה. לכן אין לנו מידע מספק על מעמד הנשים ברשות המקומית שלנו. לאור האמור, ומתוקף החוק (חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998), אנו מצרפות כאן שאלון שמטרתו לשקף את תמונת המצב של מעמד הנשים ברשות. חשוב לנו להבהיר המהלך אינו כנגד רשות ספציפית כזו או אחרת, אלא מהלך ארצי לאיסוף הנתונים על מנת לאפשר לרשויות לצמצם את הפער המגדרי שבאחריותן, ומנגד, שרשויות מובילות ישמשו מגדלור לאחרות.
אנו מבקשות לקבל תגובה לשאלון, ולכל הרחבה שעשויה לשקף נתונים שנאספו בנוגע לייצוג נשים בקרב העובדים ברשות ופעולות שננקטו כדי לצמצם פערים מגדריים.
נודה על שיתוף הפעולה,
[1] באר שבע, בית שמש, כפר סבא ונהרייה, המועצה המקומית גן יבנה והמועצה האזורית גזר
שאלון לרשות המקומית:
1. דו"ח פנימי על פערי השכר המגדריים:
1.1. האם הרשות המקומית מבצעת מדי שנה דו"ח פנימי על פערי השכר המגדריים לפי החובה הקבועה בחוק שכר שווה?
1.2. במידה והרשות ביצעה את הדו"ח, נא לציין את פערי השכר ולצרף את הדו"ח למענה.
1.3. במידה והרשות ביצעה את הדו"ח, האם הוסקו מסקנות מהדוח?
2. אילו צעדים ננקטו כדי לצמצם את פערי השכר בין המינים ברשות המקומית?
3. תפקידים בכירים ברשות המקומית:
3.1. כמה משרות של תפקידים בכירים יש ברשות המקומית?
3.2. כמה נשים נמצאות בתפקידים בכירים ברשות המקומית?
3.3. אילו תפקידים בכירים ברשות המקומית מוחזקים ע"י נשים?
4. עובדי.ות קבלן:
4.1. כמה עובדי.ות קבלן מעסיקה הרשות?
4.2. באילו תפקידים מעסיקה הרשות את עובדי.ות הקבלן?
4.3. כמה מעובדי.ות הקבלן הם נשים?
5. האם מתבצע ניתוח מגדרי של תקציב הרשות המקומית?
6. יועצת לקידום מעמד האישה:
6.1. האם מונתה יועצת לקידום מעמד האישה?
6.2. במידה וכן-
6.2.1. מהו היקף המשרה של היועצת? באילו תפקידים נוספים היועצת מועסקת?
6.2.2. מהו היקף תוספת השכר עבור תפקידה כיועצת לקידום מעמד האישה?
6.2.3. אילו הדרכות היועצת עברה הנוגעות לתפקידה, מהן הכשרתה והשכלתה?
6.2.4.באילו פורומים של קבלת החלטות ברשות (ישיבות מליאה/מועצה, ישיבות הנהלה, ועדות מכרזים, מטה חירום, אחר) היועצת לקידום מעמד האישה לוקחת חלק?
6.2.5. מהם תחומי הסמכות שנמצאים תחת היועצת לקידום מעמד האישה? והאם הוגשה תכנית לקידום מעמד האישה מאז תחילת כהונתה של המועצה?
6.2.6. מהו התקציב שהיועצת מקבלת על מנת להוציא את התוכניות בסמכותה לפועל, ומה האחוז שלו מתוך התקציב הכללי של הרשות? וכמה מתוכו מנוצל בשנה האחרונה?
נשות בונות אלטרנטיבה
על החתום,
יסוד המעלה
אחד או יותר מהפרטים לא נכונים
תודה שחתמת!