אני לא כל כך טובה במתמטיקה. עשיתי 4 יחידות רק כי הייתה לי מורה מדהימה שסחבה אותי כל הדרך. כשהבכור שלי הגיע לכיתה ט' פרשתי רשמית מלעזור לו בשיעורי הבית במקצוע הזה. אפילו חלק מהבחירה ללכת ללמוד משפטים, נבעה מהעובדה שלא הייתה בתכנית הלימודים שום חובה ללמוד משהו שמערב תרגילים ומספרים (לפחות עד שמתחילים לחייב לקוחות).
אולי בגלל זה אני לא תמיד מצליחה לחשב טוב את כל ההוצאות, או את הדיוק של האגורות כשיש אחוזי הנחה, או מתי אגיע ליעד ברכבת שיוצאת ממודיעין ונוסעת במהירות של 120 קמ"ש. טוב, זה גם בגלל שהיא צריכה לעמוד בדרך ולהמתין לרכבת אחרת (שאני לא יודעת לחשב מתי תגיע).
אבל אני חושבת שלא זאת הסיבה שבגללה אני לא מבינה את החשבונות שעושים עכשיו. איכשהו זה תמיד יוצא שלילי, אם כי נראה שהממשלה הצליחה לנסח ככלל את המשוואה:
שר ממונה
שלטון החוק+עמדת היועמ"שית = משבר חוקתי
ככה זה כשכל אחד פועל לפי פונקציה אחרת ויוצאים לו ערכים שונים לחלוטין. המחיר לא נקבע לפי כוחות השוק, אלא לפי כוחות החישוק, של הקואליציה. הבעיה היא שברור מי ישלם אותו, מיידית ובמזומן, כולל נשיאה בכל העלויות - הישירות והעקיפות, ואפילו האלטרנטיביות - אלו שמבטאות גם את אובדן האפשרויות שנזנחו לטובת מה שבסוף קרה, אלו שבדרך כלל עוסקות באיכות ובעקרונות.
אותן עלויות באות לביטוי בכל תחום שתוכלו לחשוב עליו, וגם בכאלה שלא. יש את מה שאנחנו יודעות: בתחום החינוך בוטלו תוכנית ניצנים, ההנחות בתמ"ת, והתל"ן; בתחום הכלכלה - יוקר המחיה והריבית עלו, דירוג האשראי של ישראל ירד, והגירעון רק גדל; בתחום התחבורה - לא מבצעים עבודות בשבת כי זה מסכן את הקואליציה, וזה חשוב יותר מהסיכון לחיי אדם. יש עוד, ותוכלו למצוא את הכל באתר האינטרנט הקרוב ללבכן.
העניין האמיתי, כשל השוק שהוא גם הכשלון הכללי של כולנו, טמון בכל מה שאנחנו לא יודעות. אנחנו לא יודעות כי אין מי שמשתף אותנו ומגלה לנו את מה שהוא יודע, בכוונה ליצור פערי מידע וחוסר סימטריה. אבל אנחנו גם לא יודעות כי עדיין יש יותר מדי נעלמים, ומשתנים לא מוסברים, למרות המאמצים של דניאל הגרי ויוסף חדד. אנחנו לא יודעות כמה עמוק השבר וכמה נוכל לתקן אותו, אנחנו לא יודעות האם הדמוקרטיה תישאר דמוקרטית, אנחנו לא יודעות אם תהיה עסקה, ואנחנו לא יודעות למצוא את היחס הרציונלי בין המספרים 107 (חטופות וחטופים), 328 (ימי לחימה), 3 (זירות), 1640 (נופלות ונופלים). בחלק מהם הספירה עדיין נמשכת, כשמעליהם מרחף אפס אחד גדול.
אני חושבת שמה שחסר לי זה לא ידע מתמטי, או קורס בכלכלה על תורת המחירים. מה שחסר לי, לכולנו, זו הנהגה ראויה למדינה. זו דוגמה מובהקת לפערי היצע וביקוש, כי הביקוש להנהגה כזו לא מסתיים אף פעם, רק שכרגע ההיצע היחיד הוא מונופול שמנסה לחנוק כל אלטרנטיבה. בנוסף, הוא גם לא מייחס לרווח את אותה משמעות דרמטית שהוא מייחסת להפסד, כך שהפחד שלו להפסיד הוא גדול בהרבה מהפחד לא להרוויח. זה נקרא תורת הערך, אבל עצם העובדה שיש ישראלי שקיבל פרס נובל על חקר ההתנהגות הבלתי-רציונלית הזאת, לא מחייבת את ההנהגה להוכיח אותה. בכלל, עם כל כך הרבה חוסר ודאות, אולי עדיף שיתעסקו קצת יותר במחירים ופחות בתורה. לא צריך בשביל זה יחידות לימוד, אבל בהחלט נדרשת בגרות.
תודה, הילה. כל כך פשוט וכל כך ברור. הבעיה שהקואליציה מכופפת לא רק את תורת המשחקים, אלא גם את המתמטיקה הצרופה. דוביק
מה פרוש תמ"ת ו-תל"ן? גם בלשון עכשווית יש לי בעיה.(כמו ר"ת בצה'ל).תודה.